למה אנחנו מתעקשים על בדיקות IPX4 לעמידות בפני לחות וחום
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם מקום קשה מאוד עבור מוצרים אלקטרוניים. בגלל האדים הרבים, הטפטופים האקראיים של מים, והשינויים הקיצוניים בטמפרטורה – מקפא עד רתיחה – זה סיוט עבור מוצרים אלקטרוניים.
על גבי טבלת המפרטים תראו את הסימון “IPX4”, שאומר בעצם שהמוצר יכול לעמוד בפני טפטופי מים מכל כיוון. אבל הבעיה היא שהסימון הזה לא מונע מהמוצר להיהרס לאחר שישה חודשים של שימוש בסביבה עם אדים רבים.
המציאות של בדיקות “לחות וחום”
אנחנו לא סומכים רק על הסימון הזה. אנחנו מעבירים כל סדרה של למפות אינפרא-אדום דרך תהליך של בדיקות לחות וחום, כדי לגלות את נקודת השבירה של המוצר לפני שהוא מגיע למחסן שלכם.
האדים הם ערמומיים – הם מוצאים את הסדקים הקטנים ביותר בחוסמים, פוגעים בשכבות ההגנה הזולות, וגורמים לחלודה בחיבורים החשמליים. אם החיבורים סביב הצינורות של הקוורץ או החוטים אינם מושלמים, הלחות תחדור פנימה. כתוצאה מכך עלולים להיווצר מעגלים קצרים או שהחוטים יישרפו מוקדם מדי.
אנחנו מכניסים את המוצרים האלה לחדרים עם לחות גבוהה, כדי לחקות שנים של שימוש באמבטיה. אנחנו לא מחפשים גרסה מושלמת של המוצר – אנחנו מחפשים את נקודת השבירה שלו.
כשהחום פוגש את הקור
הרכיב האינפרא-אדום הוא ליבת המכשיר, אך הוא גם החלק הכי פגיע.
חשבו על זה: אתם מדליקים את המכשיר בחדר אמבטיה קר ולח. הזכוכית מתרחבת מיד, בעוד שהמעטפת של המכשיר עדיין קרה. ה”הלם התרמי” הזה יכול לגרום לסדקים בחוסמים. כשהחוסמים האלה נהרסים, טיפות המים פוגעות במשטח החם והופכות לאדי מים. זה יוצר לחץ פנימי, שדוחף עוד לחות לתוך המעגלים החשמליים.
האיזון הנדרש
יש כאן סיבוך: כדי שהמוצר יהיה באמת עמיד בפני מים, צריך לחסום אותו היטב. אבל חסימה הדוקה פירושה פחות אוויר שעובר סביב הרכיבים הפנימיים. כדי למנוע חימום יתר, צריך להשתמש ברכיבים שיכולים לעמוד בטמפרטורות גבוהות יותר מהרגיל.
אז יש לנו מוצר שעמיד בפני מים, אבל צריך לוודא שההתקנה שלו מאפשרת מספיק אוויר למעבר. אחרת, מערכת ההגנה תפעל כדי להציל את המוצר.
אנחנו לא מנחשים כמה זמן המוצרים האלה יחזיקו. אנחנו מבדקים אותם עד שהם נהרסים.